אם עד היום התבססו נתוני השכר בישראל על אומדנים, הערכות ומודלים, לראשונה אנחנו מקבלים תמונת מצב מדויקת ועדכנית – וחשוב לא פחות: ברמת העובד היחיד. דוח השכר החדש של הביטוח הלאומי, שנבנה בעקבות חובת דיווח חדשה (טופס 100) שנכנסה לתוקפה ב-2021, מספק מבט מעמיק יותר על שוק העבודה הישראלי. הנתונים בו חושפים לא רק כמה מרוויח השכיר הממוצע, אלא גם איפה מרוויחים הכי הרבה, מה המקצוע הכי משתלם, ואיך נראים הפערים בין נשים לגברים – גם בשנת 2024.
הענף שמוביל את טבלת השכר החציוני והממוצע הוא לא בדיוק ההימור המתבקש: אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר. כן, דווקא הענף הזה עקף את ההייטק, לפחות במונחי שכר. עובדים בענף זה הרוויחו ב-2024 שכר חציוני חודשי של 27,138 שקל – כמעט פי שניים מהממוצע הכללי במשק. גם ענף המידע והתקשורת – שמכסה את רוב תעשיית ההייטק – מוביל בצמרת, עם שכר חציוני של 21,475 שקל וממוצע של 27,823 שקל.
בצד השני של הסקאלה נמצאים העובדים בענפי האירוח והמזון – שכרם החציוני עומד על 4,463 שקל בלבד. מדובר על פער של כ-50% מהשכר החציוני הכללי, שממחיש עד כמה השוק מפוצל.
השכר החודשי הממוצע לשכיר בשנת 2024 עמד על 14,657 שקל, עלייה של 5.5% לעומת 2023 – כלומר, גידול ריאלי, שכן מדד המחירים לצרכן עלה רק ב-3.1%. עם זאת, חשוב להבין: השכר החציוני – שמשקף את נקודת האמצע בין כל השכירים – נמוך משמעותית. למעשה, הפער בין השכר החציוני לממוצע עמד על כ-4,289 שקל – טווח שמעיד על כך שהשכר הגבוה של מיעוט מהשכירים "מושך" את הממוצע כלפי מעלה.
עוד עולה מהדוח כי בשנים 2023–2024 כ-92% מהמעסיקים בישראל היו עסקים קטנים – כלומר כאלה שמעסיקים עד 19 עובדים. עם זאת, אותם עסקים "החזיקו" רק 24% מהמשרות במשק. המעסיקים הגדולים, שמעסיקים יותר מ-100 עובדים, הם רק 1.5% מהמעסיקים – אבל אחראים לכ-58% מהמשרות. גם השכר הממוצע עולה ככל שגודל המעסיק גדל – תמריץ לא רע להעדיף תאגידים וחברות גדולות.
עובדים בכמה עבודות, מרוויחים פחות
שוק העבודה הישראלי מאופיין בגמישות, לפעמים לא מרצון אלא מהסיבה הפשוטה שאנשים צריכים עוד כסף כדי לגמור את החודש. כ-8% מהשכירים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת – בעיקר בענפים שבהם השכר נמוך יחסית. באופן אירוני, דווקא העובדים ביותר ממשרה אחת מרוויחים בממוצע פחות מהעובדים במשרה אחת בלבד – מה שמעיד על הצורך ולאו דווקא על בחירה.
גם הצעירים בישראל עדיין נמצאים בתחתית סולם השכר. בני ה-20 עד 29 הרוויחו ב-2024 שכר חציוני של 8,434 שקל בלבד, ובני הנוער – מתחת לגיל 20 – הסתפקו בלא יותר מ-3,032 שקל בחודש.
אבל למרות הפערים, הנתונים חושפים תופעה מעודדת: קפיצה מהירה מאוד בשכר כבר בשנים הראשונות לקריירה. מי שחוצה את גיל 30 – הרף שמסמן לרוב גם צבירת ניסיון מקצועי והשכלה – מזנק כמעט מיד לשכר חציוני של 15,684 שקל, כמעט פי שניים. כלומר, השכר בשנות ה-20 לחייו של עובד משקף בעיקר עבודות סטודנטיאליות, "חלטורות" ושנות הכשרה, ואילו העשור הבא בחייו כבר מסמן מעבר לעמדות השפעה – והכנסה בהתאם.
אבל אם יש נתון שממחיש עד כמה הדרך לשוויון עוד ארוכה, הרי הוא זה: השכר החודשי הממוצע של גברים עמד ב-2024 על 17,386 שקל, לעומת 11,288 שקל בלבד בקרב נשים – פער של 54%. גם במדד השכר החציוני הפער לא קטן: 12,033 שקל אצל גברים מול 8,598 שקל אצל נשים.
המגמה בולטת עוד יותר ככל שעולים בגיל – כלומר, הפערים מצטברים לאורך הקריירה. נשים גם נוטות לעבוד ביותר ממשרה אחת: כ-10% מהשכירות מועסקות בשתי משרות ומעלה, לעומת 7% בלבד מהשכירים.