נתונים חדשים שמפרסם היום (שני) הביטוח הלאומי מספקים תמונה חסרת תקדים על השכר האמיתי שמשתכרים העובדים בישראל. בבסיס החידוש ניצב מקור הנתונים: במקום להסתמך על סקרים מדגמיים כפי שעושה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), נתוני הביטוח הלאומי מסתמכים על נתוני אמת שדיווחו מעסיקים של יותר מ-3.5 מיליון עובדים ב-2024-2023. זאת הודות לטופס 100 החודשי החדש שמעסיקים התחייבו לדווח באמצעותו בעקבות משבר הקורונה.
לפי הביטוח הלאומי, צורת הדיווח החדשה מאפשרת לקבל תמונה מדויקת ובזמן אמת על פערי השכר לפי עשירונים, חלוקה גיאוגרפית, גיל ומדדים נוספים. בשונה מסקר השכר של הלמ"ס, דוח הביטוח הלאומי מתמקד בשכר הממוצע לכל עובד שכיר ולא למשרת שכיר - הבדל שמאפשר לבחון את השכר הממוצע גם עבור שכיר שעובד יותר ממשרה אחת במקביל.
כתוצאה מהבדל זה השכר הממוצע שמתקבל מנתוני הביטוח הלאומי גבוה יותר מהשכר הממוצע שמפרסם הלמ"ס. מהדוח עולה כי השכר החודשי ברוטו הממוצע לשכיר ב-2024 עמד על 14,657 שקל - זאת לעומת שכר חודשי ברוטו ממוצע למשרת שכיר ישראלי שעמד על 13,385 שקל. אלא שכאן רק מתחילים החידושים. N12 צלל לדוח ומביא את המסקנות העיקריות מתוכו
כמה אתם מרוויחים ביחס לאחרים?
דוח הביטוח הלאומי מציג נתונים מעודכנים על עשירוני ההכנסה בישראל נכון לשנת 2024 ומאפשר לכל עובד להבין היכן הוא נמצא בתמונה הכלכלית. לפי הביטוח הלאומי, השכר הממוצע נמצא בעשירון השביעי של התפלגות השכר - כלומר רק 30% מהעובדים מרוויחים יותר מהשכר הממוצע, ו-70% מרוויחים פחות ממנו. לפי הדוח, רק 20% מהעובדים בישראל משתכרים ברוטו יותר מ-20,493 שקל בחודש. רק 10% משתכרים יותר מ-30,101 שקל ברוטו בחודש ומשתייכים לעשירון העליון.
הדוח מצביע על הפרש גדול של 4,289 שקל בין השכר החציוני לשכר הממוצע - פער של 41%. השכר החציוני הוא גובה השכר שחצי מהעובדים משתכרים פחות ממנו וחצי משתכרים יותר ממנו. הפער בין השכר הממוצע לחציוני מעיד על חוסר שוויון - פער גדול מצביע על כך שעובדים מעטים עם שכר גבוה מאוד מעלים את הממוצע. ב-2024 השכר החציוני עמד על 10,368 שקל לעומת שכר ממוצע של 14,657 שקל. זה אומר שבפועל, חצי מהעובדים בישראל משתכרים פחות מ-10,368 שקל.
מה עשתה המלחמה לשכר?
מלחמת חרבות ברזל הטביעה חותם ברור על שוק העבודה. מספר המעסיקים שדיווחו לביטוח הלאומי ירד בנובמבר 2023 ב-3% והגיע למספר הנמוך ביותר באותה שנה. גם מספר השכירים ירד בין אוקטובר לנובמבר 2023 בשיעור של 2.4% - הירידה הבולטת ביותר בכל התקופה הנסקרת. הירידה נגרמה בעיקר בקרב גברים, שהושפעו יותר מגיוס המילואים.
במקביל לירידה במספר העובדים, נתוני השכר השכר הממוצע והחציוני דווקא עלו בהשפעת פרוץ המלחמה: בין אוקטובר לנובמבר 2023 עלה השכר החציוני ב-5.1%, והשכר הממוצע – ב-4.4%. הממצאים הביאו את מחברי הדוח לשער כי העובדים שנפלטו משוק העבודה הם כנראה בעלי משכורות נמוכות. עם זה, ב-2024, עם ההתאוששות במשק, חזר לעלות מספר המעסיקים המדווחים והשכירים המועסקים.
לדברי סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי ניצה קסיר, השינוי במספר העובדים ובגובה השכר עם פרוץ המלחמה שנראה בדוח ממחיש את חוזקת הנתונים החדשים: "אפשר לראות בזמן אמת את השינויים בגלל משברים ולצפות משברים במשק לפי ענפים מסוימים".
מי עובדים ביותר ממשרה אחת?
ממצא מעניין בדוח נוגע לעובדים שמועסקים ביותר ממשרה אחת. לפי הנתונים, כ-298 אלף שכירים הועסקו ביותר ממשרה אחת ב-2024 - כ-8% מסך השכירים. הדוח מראה כי מי שעובדים בשתי משרות משתכרים בממוצע פחות מבעלי משרה אחת. רק אלו שמועסקים במקביל בארבע משרות או יותר מרוויחים שכר גבוה משמעותית מבעלי משרה בודדת.
קסיר מסבירה כי ההבדל הוא ב"סוג" העובדים: בעוד שמי שעובדים בשתיים או שלוש עבודות במקביל עושים זאת מתוך חולשה - עובדים שעובדים בארבעה מקומות במקביל כבר עושים זאת מתוך מקום של כוח: "יועצים שעובדים כשכירים ומרוויחים שכר גבוה מאוד, לפעמים נכון עבורם לעבור ביותר ממקום אחר. במקרים כאלו העבודה במספר משרות במקביל מייצגת חוזקה", היא אומרת.
על רקע זה יש לבחון גם את הנתונים על כך שהתופעה של עבודה במספר עבודות במקביל נפוצה יותר בקרב נשים: כ-181 אלף נשים לעומת כ-117 אלף גברים בממוצע. כשמחברים לך את פערי השכר הגבוהים בין נשים וגברים ברור שלפחות ברוב המקרים נשים שעובדות במספר משרות במקביל לא עושות זאת מעמדה של כוח.
מה עם פערי השכר המגדריים?
כפי שהראו מחקרים ודוחות קודמים, גם דוח הביטוח הלאומי מצייר תמונה מטרידה של פערי השכר בין המגדרים. השכר הממוצע של גברים ב-2024 היה 17,899 שקל לעומת 11,565 שקל לנשים - פער של 54%. השכר החציוני מראה פער קטן יותר: 12,370 שקל לגברים לעומת 8,853 שקל לנשים - פער של 40%.
לכאורה יש כאן שינוי גדול לעומת פער השכר הממוצע המוכר לפי דיווחי הלמ"ס שעומד על כ-30%, אך לפי קסיר הבדל זה נובע מהאופן מחישוב שכר העובדת מתוך שכר העובד ולמעשה ההבדל שעולה מנתוני הביטוח הלאומי אינו שונה מהמספרים המקובלים.
בעשירון השכר העליון הפער בולט במיוחד ומגיע ל-174% יותר גברים מנשים. בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים (46%), ואילו בעשירונים הגבוהים (7–10) נמצאים יותר גברים (48%).
כיצד משתנה השכר לפי הגיל?
לפי נתוני הדוח שכר העובדים הממוצע מטפס על לשיא אצל בני 59-50 ואז יורד אצל בני 60 ומעלה. השכר החציוני לעומת זאת מגיע לשיא בגיל 40 עד 49 ואז מתחיל לרדת - מה שמראה על כך שפערי הגיל הופכים לגדולים עוד יותר בקרב קבוצות הגיל הבוגרות במיוחד.
באיזו עיר מרוויחים הכי הרבה?
ב-27 הערים הגדולות בישראל, השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר ב-2024 נמצא בהרצליה, רעננה, מודיעין-מכבים-רעות ותל-אביב. בקצה השני, הערים עם השכר הממוצע הנמוך ביותר הן מודיעין עילית, בני ברק, רהט ונצרת. הפערים הגיאוגרפיים הללו משקפים הבדלים דמוגרפיים וכלכליים בין האזורים השונים.
מה מתכנן הביטוח הלאומי?
המוסד מתכנן להוציא דוח רבעוני על בסיס נתוני טופסי 100 באופן רציף, שיועברו ללמ"ס לשימוש בזמן אמת. מנכ"ל בו"ל צביקה כהן רואה בדוח "כלי מרכזי בהחלטות הכלכליות על המשק הישראלי". לדברי קסיר, "מדובר בדוח שלא היה כדוגמתו בישראל ויכול להוות כלי משמעותי להתוויית מדיניות עבור מקבלי ההחלטות".