באתר Arabi 21, שפועל מלונדון ומפרסם חדשות מהעולם הערבי, פורסמה לאחרונה קריאה מיוחדת לגולשים המוסלמים. "בחודש של ג'יהאד, של טוב לב ושל נתינה, תן את חלקך בתמיכה בהתנגדות, בקו ההגנה הראשון של האומה האיסלאמית", נכתב באתר תחת הכותרת "גדודי אל-קסאם קוראים לתמיכה כלכלית".
כך, בגלוי, קרא האתר – שכבר צבר יותר ממיליון וחצי עוקבים ברשת X וכ-10 מיליון עוקבים בפייסבוק – לתרומות לחמאס. לא היה מדובר רק בציטוט קריאתו של חמאס לעוקבי הארגון ברשתות: ב-Arabi 21 פרסמו תמונות של אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, בליווי קוד QR לתרומה. כמו כן פורסמה כתובת דוא"ל שדרכה אפשר לברר מה הדרך לתרום לארגון הטרור: Fund@alqassam.ps.
עם חידוש הלחימה ברצועת עזה וקריסת הפסקת האש התחדש והתגבר גם המאבק של חמאס על צינור החמצן הכלכלי שלו. תומכים פוטנציאליים של ארגון הטרור מופנים לתרום כספים דרך מטבעות קריפטו דיגיטליים בצירוף הנחיות מפורטות של "עשה" ו"אל תעשה", שנועדו לשמור על חשאיות ולעקוף עיצומים וענישה.
תחקיר "שומרים", שמתפרסם כעת גם במגזין N12, מגלה שארנקים דיגיטליים של חמאס שישראל חוסמת לא תמיד מוקפאים; שגיוס כספים למען ארגון הטרור נעשה גם דרך אתר תקשורת שפועל באנגליה, אף שזו מגדירה את חמאס "ארגון טרור"; ושאפילו ההצלחות של ה-FBI האמריקני נגד מימון הטרור מוגבלות מאוד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
עוד לפני מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הוגדר חמאס "ארגון טרור" בארה"ב ובמדינות רבות במערב. אבל אף על פי שהחוק אוסר תרומות לפעילותו הצליח הארגון לגייס ממון ברחבי העולם לטובת הזרוע הצבאית שלו. תחקיר שומרים שפורסם כבר בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, חשף כי ישראל, ורשויות ביטחון אחרות בעולם, היו מודעות לשימוש של ארגוני הטרור בכספי קריפטו – אך גם כשפעלה בנושא היה זה לאט מדי, מאוחר מדי ובעיקר אחרי שארגוני הטרור כבר הספיקו להמיר את סכומי העתק שנצברו בארנקים למזומן.
הטיפול בנושא, כך נראה, לא השתפר מאז. תעיד על כך, למשל, הודעת משרד המשפטים האמריקני שפורסמה בסוף מרץ השנה. לכאורה בישרה ההודעה על הצלחה במאבק במימון טרור: ה-FBI התגאה בהחרמת מטבעות דיגיטליים שנתרמו לחמאס בהיקף של כ-200 אלף דולר. "חמאס אחראי למותם של אזרחי ארה"ב ואזרחים ישראלים רבים, ולא נעצור במשימתנו לבלם את מסע הטרור והרצח שלו", כך צוטט התובע האמריקאי אדוארד ר' מרטין ג'וניור ממחוז קולומביה, בהודעה על התפיסה.
"התפיסות הללו מראות שנחפש כל סנט שהולך לממן את חמאס", הוסיף התובע, "בכל מקום שהוא נמצא בו ובכל צורת מטבע". אלא שההצלחה חלקית ביותר: אפילו בהודעת משרד המשפטים האמריקני עצמה נכתב כי מהארנקים שהוחרמו הועברו לחמאס יותר ממיליון וחצי דולרים מאז אוקטובר 2024, כך שהסכום שהוחרם זניח יחסית - ומדגים את הפער בין הסיכולים ובין סכומי העתק שמועברים למימון הטרור.
המייל לא נחסם - ופעיל מאיראן
לצורך גיוס הכספים משתמש חמאס לרוב ברשתות החברתיות, ובעיקר בטלגרם, אך "שומרים" מצא שקריאות לתרום, בליווי כתובת דוא"ל לצורך קבלת פרטים, פורסמו גם ברשת X וגם בפלטפורמות חדשותיות - כמו אותה קריאה באתר הערבי שפועל מלונדון.
Don't forget to donate.
— AbelDebabel (@AbelDebabel5785) April 25, 2025
Hamas' military wing is appealing to its supporters for financial contributions, providing the following email address for potential donors to contact:
fund@alqassam.ps@PaliHistory@realrabbilinda @imshin @CherylWroteIt @watcher0516 @Juliana_Ahavah… pic.twitter.com/x6hd29hmxG
המייל שהופיע בפרסום של Arabi 21 - שכתובתו הוזכרה למעלה - הופיע כבר לפני שנים במסמכים משפטיים בארצות הברית העוסקים במימון כספי הטרור ובעצירתם. הכתובת הזו מקושרת לאתר הזרוע הצבאית של חמאס, הפועל מאיראן - מה שמסביר את העובדה שהוא ממשיך להיות פעיל.
"תורם" אנונימי שפנה לאחרונה לכתובת המייל הזו בבקשה פיקטיבית לתרום לחמאס קיבל תשובה כמעט מיידית - והתבקש לתרום מטבע דיגיטלי דרך מספר ארנק קריפטו שסופק במייל. אנשי חמאס פתחו את המייל בברכה "בשם אללה" וביקשו מהתורם הפוטנציאלי "להתפלל לטובת אחיך בעזה ובפלסטין". בהמשך הסבירו: "בשל הנסיבות, כרגע המנגנון האפשרי היחיד למלא את חובתך הוא לתרום באמצעות מטבעות דיגיטליים".
הידיעה שפורסמה, בליווי כתובת המייל של חמאס המקושרת לאיראן:
"אם אין לך הידע והניסיון", הם המשיכו וכתבו, "אתה יכול לבקש עזרה מחבר במדינתך או מחוצה לה, או להגיע לצ'יינג' שמטפל גם במטבעות דיגיטליים – ולהראות להם את מספר הארנק שבמכתב זה". עוד נכתב בבירור: "כדי לשמור על ביטחונך, חשוב שלא תחשוף את זהותנו לפני מי שיבצע את העברת הכספים".
מיד אחר כך הובאו הפרטים הטכניים על דרך מתן התרומה. "אתה יכול להשתמש רק בבינאנס (Binance; בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה בעולם, המתמודדת בשנים האחרונות עם בעיות משפטיות ורגולטוריות שונות) לרכישת מטבעות, ואז להשתמש באפליקציות אחרות כדי להשלים את הליך העברת המטבעות". הם הוסיפו כי על התורם "לא להכניס כל מידע שיכול להצביע על השם הרשמי שלנו, גם כדי שהארנק לא ייחסם וגם לטובת ביטחונך".
בכתבה שפורסמה בחודש שעבר באתר reporter.london התראיין ריצ'ארד סנדרס, מומחה עצמאי למטבעות דיגיטליים שפועל בשנים האחרונות מאוקראינה. סנדרס, מתברר, פנה לרשויות האמריקניות, וכן לפלטפורמה שדרכה בוצעו חלק מהעברות הכספים הדיגיטליות, חודשים ארוכים לפני שנתפסו בידי ה-FBI. לדבריו, על פי הניתוח שלו, פעולה מהירה יותר הייתה יכולה להוביל לתפיסה של כ-10 מיליון דולר. בשיחה עם "שומרים" הוא מסביר שמכיוון שמרבית העברות הכספים הדיגיטליות מתבצעות בתוך 12 שעות בלבד, כדי להיות יעילים במאבק במימון טרור באמצעות מטבעות קריפטו צריך לבצע את פעולות הקפאת הארנקים מהר הרבה יותר.
"ארגוני הטרור מתוחכמים מאוד"
מי שאמון בישראל על הלחימה בהיבטים הכלכליים של הטרור הוא המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל) שבמשרד הביטחון. בסוף ינואר חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על צו תפיסה של 58 ארנקים דיגיטליים הקשורים למימון טרור, אלא שבדיקה מדגמית שלהם מראה את מגבלות הצווים הישראליים: אומנם רוב הארנקים נחסמו עם הזמן למשיכת הכספים שהצטברו בהם, אך לא כולם - ולעיתים התבצעו פעולות של משיכת כספים גם לאחר הטלת הצו. כך למשל, בארנק TAHEHY7wQncEfQc9gJq5RWX8RfCrvuNbTC, שישראל הודיעה על חסימתו כבר ב-26 בינואר השנה, התבצעו עסקאות בסך של 15 אלף דולר בשבוע שלאחר מתן הצו.
אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צִלצל במוסד, שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור, מסביר ל"שומרים" כי אומנם הצווים של ישראל מועברים לבורסות הקריפטו, אבל "אף אחד בעולם לא מתייחס להכרזות הישראליות". לדבריו, "הבעיה היא לא היכולת לגלות, או לזהות. הבעיה היא התפיסה שהתגבשה במערכת הביטחון, שבכל דבר כזה פונים לאמריקנים במקום להיות יצירתיים ולבצע מבצעים להעלמת הכספים והחרמתם".
לדברי לוי, "אם אתה פועל בדרך הרגילה אתה אכן חייב שיתוף פעולה של פלטפורמה כמו בינאנס, אבל ארגוני הטרור מתוחכמים הרבה יותר ומשתמשים בפלטפורמות סיניות, רוסיות ואיראניות". ואילו סנדרס מסביר כי "מעל לכול, פלטפורמות שפועלות במדינות הללו הופכות את הסנקציות לחסרות משמעות". לדבריו, הפעילות דרכן מאפשרות לבצע עסקאות מפוקפקות בקנה מידה עצום, שכמעט שלא ניתן לעקוב אחריו.
היקף עסקאות הקריפטו באיראן הוערך בשנת 2022 ב-3 מיליארד דולר. העיצומים הבין-לאומיים על המדינה, ובעיקר השחיקה במטבע הריאל המקומי, היו מהסיבות המרכזיות לפופולריות של המטבעות הדיגיטליים במדינה. בשנה שעברה גרמה הכרייה הנרחבת של המטבעות הללו להפסקות חשמל במדינה, בשל האנרגיה הרבה הדרושה לתהליך. כתוצאה מכך החליט השלטון בתחילת השנה להחיל פיקוח רגולטורי קפדני יותר על שוק הקריפטו.
ההנחה הרווחת בעולם הקריפטו היא כי השימוש של איראן במטבעות כאלה פחת עד מאוד בשנים האחרונות - אך סנדרס צוחק בקול כשהוא שומע על כך. כמי שחי את התחום, הוא מותח ביקורת רבה עליו: לדבריו, פלטפורמות בעייתיות, כמו Excoino הפועלת מאיראן, עושות זאת בשיתוף עם גופים "ממוסדים" יותר בעולם הקריפטו - כאלו שלא רשומים במדינות שעליהן הוטלו עיצומים כבדים. לדבריו, לאיש בתעשייה אין אינטרס לפעול נגדם. סנדרס הציג לפני "שומרים" כמה דוגמאות לארנקים דיגיטליים שפעלו בבורסות שאמורות להיות נתונות לסנקציות ועברו גם דרך פלטפורמות לגיטימיות לגמרי. "רק מכיוון שאיש לא מתייג ארנקים רלוונטיים בפלטפורמות האלה", הוא אומר, "יורד לכאורה היקף הפעילות בהן".
שניר לוי, בנו של אודי לוי, הוא מייסד ומנכ"ל חברת Nominis, שעוסקת בניטור חשבונות קריפטו, בין השאר כאלה המשמשים למטרות טרור. גם הוא מחדד את הצורך לפעול מהר: "בניגוד לעולם הבנקאות המסורתי, עולם הקריפטו מתאפיין בביצוע עסקאות בצורה מהירה, 24/7, עובדה אשר מצריכה טיפול מהיר מצד הרשויות". לדבריו, הבירוקרטיה הכרוכה בהקפאת הכספים מציבה כיום מכשול בעצירת כספים. הוא מציע להקים "מנגנונים בדמות 'מעצר מנהלי לארנקי קריפטו', שאם ייושמו כנדרש הם יכולים להיות כלי חשוב לעצירת מיליוני דולרים".
לדבריו, "לאורך השנים הכריז המט"ל על יותר מ-350 ארנקי קריפטו שונים ומאות חשבונות בורסות ככאלה שמעורבים בפעילות טרור. ביותר מ-85% מהארנקים המוכרזים נעשה שימוש ב-USDT (המטבע טת'ר) על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין TRON לצורך העברת כספים, ובמילים אחרות: מימון פעילות הטרור נעשה באמצעות דולרים אמריקניים. עד היום הוחרמו לטענת המט"ל כספי קריפטו בשווי העולה על 10 מיליון דולר, זה אולי סכום לא מבוטל, אך הסכומים שעברו לאורך השנים בארנקים המוכרזים מסתכמים במאות רבות של מיליונים".
ממשרד הביטחון ומהמט"ל לא התקבלה תגובה.